בית משפט השלום בתל אביב - יפו

 

19 ביולי 2013

יב באב התשע"ג

ת"א 53971-09-11

תורתי ואח' נ' איסתא ישראל בע"מ ואח'

 

 

 

בפני

כב' השופטת חנה פלינר

 

 

התובעים:

 

1. אמנון תורתי

2. טלי תורתי

3. נוי תורתי

4. אור תורתי

5. יאיר תורתי

6. תמיר תורתי

7. מתן תורתי

8. דרור סנקביץ

9. לאה סנקביץ

10. רוני פלד

ע"י ב"כ עו"ד רובין

 

- נ ג ד -

 

הנתבעות:

1. איסתא ישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אדם שעשוע

2. השטיח המעופף בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אסף רז

 

 

 

 

פסק דין

 

הצדדים לתביעה

 

1. התובעים הינם משפחה וחברים אשר הזמינו ביחד טיול נופש לרגל חגיגת בר המצווה של התובע 6 (להלן: "החופשה"). הנתבעת 1 ( להלן: "איסתא") הינה סוכנות נסיעות שבאמצעותה הוזמנה החופשה ; הנתבעת 2 (להלן: "השטיח המעופף") הינה ספקית נופש אשר הוזמנה על-ידי איסתא לשם מתן השירות לתובעים.

 

טענות התובעים

 

2. בתחילת חודש יולי 2010 החליטו התובעים לחפש מקום נופש מתאים, וזאת לרגל בר המצווה של התובע 6. מספר הנפשות הכולל אשר מנתה הקבוצה באותה עת היה 13, ובין חברי הקבוצה היו גם חמישה ילדים בגילאי 12 עד 17. לבקשת התובעים ובהמלצת איסתא החליטו חברי הקבוצה להזמין חבילת נופש בבורגס שבבולגריה במלון Helena Park (להלן: "מלון הלנה"). לטענת התובעים, בחירת המלון נעשתה על רקע היותו של המלון מעין קלאב נופש ברמה גבוהה המציע מגוון רחב של אטרקציות לילדים ולמבוגרים ושירותי אירוח ברמה גבוהה.

 

3. עוד טוענים התובעים כי ההתקשרות של חברי הקבוצה לרכישת החופשה נעשתה רק לאחר שהם וידאו את התאמת המלון לצרכיהם, ורק לאחר שהובטח להם במפורש על-ידי נציגת איסתא, הגברת אריאלה בהר קזס (להלן: "אריאלה") כי יקבלו חדרים צמודים האחד לשני. התובעים טוענים כי אחד הנושאים המהותיים ביותר עבורם היה קבלת חדרים צמודים, הואיל והדבר נדרש להם בשל רצון המבוגרים להיות בסמוך לילדיהם.

 

4. התובע 10 (להלן: "פלד") פנה לאיסתא כ-24 שעות לפני מועד הטיסה המתוכנן וביקש להצטרף לקבוצה ולרכוש את חבילת החופשה שרכשו יתר חברי הקבוצה. בעת הפניה ביקש פלד לוודא כי ימריא באותה טיסה יחד עם יתר חברי הקבוצה וישתכן באותו מלון עמם. איסתא התחייבה בפניו כי הוא רוכש חבילת חופשה זהה לזו של יתר חברי חברי הקבוצה, ועל בסיס התחייבות זו רכש פלד את החופשה. התשלום עליו סוכם עבור כל אדם בקבוצה הייתה בסך של 510$ (ארה"ב) לאדם. אין מחלוקת שהתובעים שילמו את מלוא התמורה לאיסתא; אין מחלוקת שטיסתו של פלד הוקדמה והוא טס ליעד לפני כל חברי הקבוצה.

 

5. ביום 11/8/10 בשעה 17:00 לערך, כ-12 שעות לפני הטיסה המתוכננת, הודיעה נציגת השטיח המעופף לתובעים על כך שאין מקום במלון (עדות התובע מס' 1, אמנון תורתי, להלן: "אמנון", בעמ' 13 שו' 15). התובעים מחו על כך בפני נציגי הנתבעות ודרשו מהן למלא אחר ההתחייבות. בתגובה לכך הציעה נציגת איסתא לתובעים מלון חלופי בבורגס בשם מרקורי (להלן: "מלון מרקורי"). התובעים בדקו באינטרנט ומצאו, לשיטתם,שמדובר במלון שרמתו נמוכה ואינו עונה על ציפיותיהם. לאור האמור לעיל הודיעו התובעים לאיסתא כי הם אינם מסכימים להשתכן במלון מרקורי וכי אם זו האלטרנטיבה היחידה המוצעת להם, הרי שהם מעדיפים לחפש אלטרנטיבה אחרת בסוכנויות נסיעות אחרות (עדות אמנון בעמ' 13 שו' 17-26). לטענת התובעים מצאו הם אלטרנטיבה בסוכנות ה"דקה התשעים" (באי כרתים) והודיעו על כך לאיסתא: איסתא, שלא רצתה לאבד קבוצת נוסעים כה גדולה (כך לשיטת התובעים), יצרה קשר עם התובעים בסביבות השעה 21:00 והודיעה להם כי מצאה עבורם מקום במלון מצוין בבורגס בשם פלנטה שעדיף על המלון בכרתים (להלן: "מלון פלנטה" או "המלון המוזמן", ראו עדות אמנון בעמ' 13 שו' 27-31).

 

6. לטענת התובעים, הם חזרו ווידאו מול נציגת איסתא כי המלון עונה על כל דרישותיהם וצרכיהם, והדגישו בפניו כי דרישות אלה הינן מהותיות מבחינתם, תוך הדגשת דרישתם לחדרים צמודים ולמלון ברמה גבוהה הן מבחינת המיקום והן מבחינת השירותים ומגוון האטרקציות שהמלון מציע (עדות אמנון בעמ' 14 שו' 7). רק לאחר שהנ"ל הובטח לתובעים על ידי איסתא, הסכימו הם לעבור למלון החלופי וקיבלו לידיהם את השוברים של מלון פלנטה.

 

 

7. ביום הטיסה, 12/8/10, המריא פלד לבורגס כאשר הוא יוצא כאמור בטיסה מוקדמת יותר מזו של יתר חברי הקבוצה. בהגיעו למלון המוזמן בסביבות השעה 5:00 לפנות בוקר, הוא הציג בפני פקיד הקבלה את שוברי המלון, ביקש לקבל חדר וכן ציין בפני פקיד הקבלה כי הוזמנו עבור הקבוצה חדרים צמודים. פקיד הקבלה של המלון המוזמן ציין בפני פלד כי אין חדרים פנויים וכי השובר שאיסתא מסרה לתובעים לא יכובד (עדות פלד בעמ' 19 שו' 6). פלד דיווח על ההתפתחות לאמנון, שבאותה עת כבר היה עם יתר חברי הקבוצה בשדה התעופה בן גוריון. אמנון פנה בשדה לנציגי הנתבעים, פירט בפניהם את השתלשלות העניינים ואף הודיע כי אם אין חדרים במלון המוזמן ובתנאים שסוכמו, אין בכוונת הקבוצה לטוס לחופשה וכי יש לבטלה (עדות אמנון בעמ' 14 שו' 16-18). לטענת התובעים, לאחר מספר דקות של בירורים הודע להם שהכל בסדר, כי יש מקום במלון המוזמן ושהקבוצה יכולה לצאת וליהנות מהחופשה: "למה טסתי? כי היא הבטיחה לי שיש חדרים במלון פלנטה ושאני מדבר שטויות" (אמנון בעמ' 14 שו' 22-23).

 

8. לטענת התובעים, בהגיעם למלון המוזמן בסביבות השעה 15:00 בצהריים נאמר להם בדלפק הקבלה כי אין עבורם חדרים וכי השוברים אשר בידיהם אינם מכובדים. או אז החלה סדרת שיחות טלפוניות בין אמנון מטעם התובעים לנציגי הנתבעות לשם בירור העניין ומציאת פתרון (עדות אמנון בעמ' 14 שו' 29-32). לטענתו של אמנון, לאחר שעות ארוכות של שיחות טלפון שרובן ככולן נעשו מהטלפון הנייד השייך לו ועל חשבונו, הודיע לו נציג איסתא כי אין במלון חדרים וכי אין לתובעים כל ברירה אחרת אלא לגשת מקום היחיד בו יש חדרים עבור חברי הקבוצה – מלון מרקורי, המלון שאליו התובעים לא היו מוכנים להגיע מלכתחילה.

 

9. התובעים מחו בפני נציג איסתא על האופציה היחידה אשר הועמדה בפניהם, אופציה שנשללה על ידם כאמור. התובעים בקשו לשוב ארצה אולם נציג איסתא הודיע להם כי לא ניתן להחזירם ארצה וכי האופציה היחידה שעומדת להם היא להגיע למלון מרקורי. בלית ברירה, ומאחר והשעה כבר הייתה בסביבות 21:00 בערב, התמקמו חברי הקבוצה במלון מרקורי אשר לא התאים בשום צורה לסגנון הנופש בו חפצו חברי הקבוצה. התובעים מדגישים כי בין השעות 15:00 בבוקר ועד סמוך לשעה 20:00 בערב המתינו חברי הקבוצה ברחוב מחוץ למלון המוזמן עד לפתרון הבעיה על-ידי איסתא, דבר אשר הסב להם עוגמת נפש רבה ואובדן יום חופש מלא.

 

10. בשעה 21:00 לערך, לאחר שהתובעים כבר היו ממוקמים בחדרים שקיבלו במלון מרקורי, קיבל אמנון שיחת טלפון מנציגת איסתא שטענה בפניו כי "התפנו חדרים" במלון המוזמן וכי הם יכולים לעבור אליו. התובעים 1, 5, 8 ו-10 הלכו למלון המוזמן וביקשו לוודא כי אכן ישנם חדרים עבור חברי הקבוצה. פקיד הקבלה במלון הודיע להם כי נמצאו עבורם חדרים אולם לא ניתן לספק להם חדרים צמודים, אף לא חדרים קרובים באותה קומה של המלון, וכי האפשרות היחידה הינה לספק להם חדרים הממקומים בקומות שונות ובמרחק מה האחד מהשני.

 

11. התובעים הדגישו בפני פקיד הקבלה את החשיבות שבקבלת חדרים צמודים ולכל הפחות חדרים קרובים אחד לשני הואיל ומדובר בילדים קטנים הנמצאים בארץ זרה. פקיד הקבלה הודיע להם כי הדבר אינו מתאפשר ועל כן נאלצו התובעים להישאר במלון מרקורי, באל כורחם, ראו עדות אמנון בעמ' 15 שו' 8-26. עם חזרתם לארץ, שלחו התובעים באמצעות בא כוחם מכתב ובו דרשו לקבל פיצוי בגין הנזקים והסבל הרב שנגרם להם. העתק מכתב מיום 25/8/10 צורף כנספח ד' לכתב התביעה. ביום 29/8/10 קיבלו התובעים מכתב תשובה מאת איסתא שלשיטתם אינו כולל התייחסות עניינית למכתבם, ובו מגלגלת איסתא את האחריות לפתחה של השטיח המעופף, לפיכך הוגשה התביעה שבפניי כנגד שני הגורמים הללו.

 

12. במסגרת תביעה זו טוענים התובעים כי במקום חופשה חלומית וחגיגה משפחתית של מסיבת בר מצווה אותה תכננו התובעים, הם מצאו עצמם מבטלים זמן יקר מול נציגי איסתא בישראל בניסיון לקבל את בית המלון אותו הזמינו ושעליו שילמו, וכאשר ניסיונות אלו כשלו הם מצאו עצמם מתאכסנים במלון ברמת שירות נמוכה שלא ענה על צרכיהם. בשל האמור לעיל, נגרמה לחברי הקבוצה עוגמת נפש גדולה ונפגמה כל חווית החופשה אותה הם תכננו בקפידה במשך זמן רב. לטענת התובעים, במעשיהם ובמחדליהם של הנתבעים יש משום הפרת חוזה; חוסר תום לב; התרשלות במתן שירות; הפרת חובת הגילוי הנאות; אספקת נכס שונה מהמוזמן.

 

13. במסגרת הסעדים והנזקים מבקשים התובעים להורות לנתבעות להשיב לכל אחד מהם את התשלום ששולם עבור החופשה בסך של 1,938 ₪ (510$ בשוויים בשקלים), ובסך הסכום הנתבע בגין השבה הינו 19,380 ₪. התובעים 1, 2, 5, 8, 9 ו-10 העריכו את עוגמת הנפש ואת הפסד ימי העבודה שנגרמו לכל אחד מהם בסך של 6,250 ₪. עוגמת הנפש שנגרמה לילדים מוערכת בסך של 3,000 ₪ לכל אחד מהילדים. סך הסכום הנתבע בגין עוגמת הנפש והפסד ימי עבודה הינו 49,500 ₪. לטענת אמנון, נגרם לו חיסרון כיס בשל שיחות הטלפון הרבות שנערכו עם איסתא בניסיון לפתור את הבעיה והוא מעריך עלות שיחות אלו בסך 2,000 ₪. סך הנזקים שנגרמו לתובעים מוערכים על-ידם בסך של 70,880 ₪, וזהו הסכום הנתבע בתביעה שבפניי.

 

טענות איסתא

 

14. איסתא טוענת שהינה סוכנות נסיעות במהותה, אשר במסגרת פועלה משמשת כמתווכת בין נוסעים לבין ספקי שירותי תיירות שונים ואין היא מספקת בעצמה את שירותי התיירות ו/או אחראית לביצועם. עוד טוענת איסתא כי כחלק מההזמנה שלחה איסתא לתובעים "טופס לאישור הזמנת שירותי תיירות" (להלן: "אישור ההזמנה") בו מפורטים בהרחבה כל תנאי ההזמנה, לרבות הנהלים לאחריות בית המלון ובכך לאשרר את ההזמנה וכפי שמצוין בטופס זה: "אנו מזמינים עבורך את חופשתך באמצעות סיטונאי תיירות שונים בישראל, המוכרים כאמינים ומקצועיים. השירותים המוצעים מבוצעים על אחריותם הבלעדית של סיטונאי התיירות". במקרה דנן, ספק חבילת התיור הינה השטיח המעופף, והיא זו האחראית לשיווק החבילה, לכל מרכיביה, ולרבות הטיסות והזמנת בית המלון, וכן לקשר הישיר מול הספקים השונים ביעד.

 

15. עוד מציינת איסתא כי נוהל מסודר השגור אצלה הינו כי בעת שמציעה היא חבילות נופש המשווקות על-ידי ספקים, מסתמכת היא על המידע שממציא לה אותו ספק – וכפי שנעשה במקרה דנן, טוענת איסתא כי הסתמכה על המידע מאת השטיח המעופף, אשר מכירה באופן אישי וישיר את בית המלון, ואשר לה נציגים בשדה התעופה וביעד, וזהו המידע שהעבירה איסתא לתובעים. אשר על כן, טוענת איסתא כי יש להורות על מחיקת התביעה כנגדה על הסף לאור היעדר יריבות בין הצדדים.

 

16. לגופו של עניין טוענת איסתא שבהתאם למבוקש על ידי התובעים העבירה היא לידי השטיח המעופף את כל פרטי ההזמנה, וזו האחרונה אישרה את ההזמנה ללא דופי ורבב ואף הנפיקה עבור התובעים את השוברים למימוש ההזמנה, כאשר מועד היציאה ליעד נקבע ליום 12/8/11 ומועד החזרה מהיעד ליום ליום 15/8/11 ובעלות כוללת להזמנת התובעים בסך של 6,789$ בסך הכל להזמנה עבור כל הנוסעים. איסתא אינה מכחישה שהתובעים בקשו חדרים צמודים בעת ביצוע ההזמנה (תצהירה של אריאלה, נ/2, בסעיף 5, וכן עדותה בעמ' 31 שו' 20), ושבקשה זו הועברה ל"דנה מהשטיח(המעופף)", עדות אריאלה עמ' 31 שו' 22. באותה נשימה טוענת אריאלה מאיסתא כי אין מדובר בהבטחה לחדרים צמודים כי אם בבקשה בלבד, וכך נאמר מפורשות לתובעים (עמ' 33 שו' 7-26).

 

17. בכל הנוגע לעילות התביעה וראשי הנזק הנטענים טוענת איסתא שלא הופרה כאמור כל התחייבות לשכן את התובעים בחדרים צמודים, שכן הבטחה שכזו לא ניתנה; שיש לייחס לתובעים אשם תורם בגין סירובם לעבור למלון פלנטה, לאחר שאופציה זו סודרה על ידם תודות למאמצים וקשרים של אנשיה (ראו תצהירה של הגב' יפעת גורדוצקי, מנהלת מחלקת שירות לנוסע באיסתא, להלן : "יפעת", בסעיף 5-6 לתצהירה, עדותה בעמ' 30 שו' 9-14); שאם בכלל, אזי האשם רובץ לפתחי השטיח המעופף; שהנזק לא הוכח כלל ועיקר, לא לעניין עוגמת הנפש; לא לעניין הוצאות הטלפון של אמנון; לא לעניין ההפרש בין רמת בתי המלון.

 

טענות השטיח המעופף

 

18. השטיח המעופף אינה מכחישה שהמלון שהתבקש והוזמן עבור התובעים הינו מלון פלנטה. עם זאת, השטיח המעופף מפנה לתנאים הכללים בהזמנה המאפשרות לה להעביר את הנוסעים למלון חלופי. לשיטת השטיח המעופף, אכן היה רישום יתר במלון פלנטה ומשכך הועברו התובעים למלון מרקורי, שכלל לא הוכח שנופל הוא ברמתו ממלון פלנטה. השטיח המעופף טוענת כי פעלה בעניין זה על פי הדין.

 

19. בכל הנוגע לדרישת החדרים הצמודים טוענת השטיח המעופף שני דברים עיקריים: ראשית טוענת השטיח המעופף כי איסתא כלל לא העבירה אליה דרישה שכזו (סעיף 3 לתצהירה של הגב' דנה חמוי טוויזר, להלן : "דנה", ועדותה בעמ' 47 שו' 29-32) והא ראיה שדרישה זו אינה מופיעה בשוברים שהונפקו; בנוסף, מצטרפת השטיח המעופף לטענת איסתא לפיה מדובר אם בכלל בבקשה בלבד ולא בהתחייבות (עדות דנה בעמ' 49 שו' 5-7), בקשה אשר הופנתה לאיסתא ולא לשטיח המעופף.

 

20. השטיח המעופף מצטרפת לטענות איסתא בנוגע לרשלנות התורמת/אי הקטנת הנזק ע"י התובעים, בעצם סירובם לעבור למלון פלנטה, לאחר שאופציה זו סודרה עבורם; השטיח המעופף טוענת שנזקי התובעים לא הוכחו ומדובר בנזקים מוגזמים ומופרכים; השטיח המעופף מדגישה שהיא קיבלה את הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה (דברי בא כוחה בעמ' 9 שו' 13-14), ושהיו אלו התובעים שהמשיכו להעלות דרישות ודרשו הוצאות. לשיטת השטיח המעופף, יש לחייב את התובעים בהוצאות משפט שכן ניהול שלב ההוכחות נבע מסירובם להצעת בית המשפט.

 

ההכרעה

 

21. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירים, שמעתי את העדויות וקראתי את סיכומי הצדדים, קובעת אני כי דין התביעה להתקבל, בחלקה. סבורה אני כי בתיק זה התנהלות שתי הנתבעות מול התובעים הייתה רצופה בתקלות ובסופו של יום נכפתה על התובעים, כך ממש, חופשה בה לא חפצו ולגביה הודיעו מראש, עוד בטרם יציאתם מהארץ, שאין ברצונם בחופשה שכזו. מצב שכזה מצדיק השבה מלאה, בתוספת הוצאות, וכך אני פוסקת. להלן נימוקיי.

22. למעשה, הנתבעות אינן חולקות (ברובו) על הפרק העובדתי כפי שתואר על ידי התובעים. אין מחלוקת שהבקשה הראשונית של התובעים הייתה למלון הלנה; אין מחלוקת שאמנון בקש לקבל חדרים צמודים והציב זאת כדרישה מוקדמת, ושאריאלה ידעה על תנאי זה (עמ' 31 שו' 18-26). מההוכחות הסתבר שישנה מחלוקת האם הדרישה הועברה לשטיח המעופף אם לאו: בעוד אריאלה טוענת שהעבירה את הדרישה "לדנה מהשטיח" (עמ' 31 שו' 22); דנה מכחישה זאת (עמ' 47 שו' 28-32), ואף מציגה את השובר החסר את הסימון הדרוש.

 

23. איני יכולה לקבוע בוודאות האם דרישה זו הועברה מאיסתא לשטיח המעופף, וכפועל יוצא מי משתי הנתבעות אחראית למחדל שבקשת התובעים לקבלת חדרים צמודים לא הועברה. בכל מקרה, כלפי התובעים, ישנה התרשלות של מי מהנתבעות. גם אם אקבל את גרסת הנתבעות לפיה מדובר בבקשה בלבד ולא בהבטחה, אזי מרגע שהבקשה לא הועברה נסתם הגולל על האפשרות לקבל חדרים צמודים, ודי בכך כדי לקבוע שהנתבעות לא פעלו כבעל מקצוע סביר ומיומן.

 

24. אך עניין החדרים לא היה המחדל היחיד. כפי שכבר ציינתי לעיל, הוכח כי תחילה בקשו התובעים להזמין את מלון הלנה; לאחר מכן, בעודם עוד בארץ, ומשהתברר שאין חדרים במלון הלנה, סרבו לקבל את ההצעה החלופית לעבור למלון מרקורי. רק לאחר בירור ושהובטח להם שנמצאו עבורם חדרים במלון פלנטה, הסכימו להמיר את חופשתם למלון זה, אך בלשונו של מוטי אסייג, נציג מחלקת פניות הציבור בשטיח המעופף, שזומן מטעם התובעים, הפעולה "לא צלחה" : "לצערנו, המלון הזה הוא לא מלון שאנחנו עובדים איתו על בסיס קבוע אלא באופן חריג למדי עשינו פעולה כדי לספק את אותו מלון. הפעולה לא צלחה והלקוחות הגיעו למלון מרקיור" (עמ' 23 שו' 6-9). עוד התבטא אסייג במהלך עדותו: "קרתה תקלה" (עמ' 22 שו' 14). אמור מעתה, קרתה תקלה כאשר הובטח לתובעים בפעם הראשונה את מלון פלנטה.

 

25. התקלה הנוספת הייתה בשדה התעופה, לאחר שפלד כבר עדכן את אמנון שהשוברים אינם מכובדים. אמנון הודיע על כך לנציגת איסתא, נעשו בירורים טלפוניים ובכל זאת, ולמרות שניתן היה למנוע באותו שלב את הנסיעה, הודיעה נציגת איסתא לתובעים בביטחון רב שיש חדרים, ראו עדות אמנון בעמ' 14 שו' 22 ועדות הגב' בתיה אשכנזי (להלן: "בתיה") בעמ' 38 שו' 27-32, עמ' 39 שו' 2: "אבל ברגע שהרגענו אותם ואמרנו שיש מקומות בפלנטה, הם נסעו". רק אחרי שהתובעים הגיעו לפלנטה והסתבר שאכן אין חדרים, טרחה נציגת איסתא, בתיה, לערוך בירור מקיף יותר, ראו עמ' 39 שו' 4-12. תשובותיה לשאלות מדוע לא נערך בירור זה עוד בטרם הטיסה לא הניחו את דעתי (עמ' 40 שו' 19-20). גם בזמן אמת ניתן לראות שאיסתא סמכה בעיינים עצומות על השטיח המעופף ("ויקי אמרה שהוא הגיע מוקדם מדי ולכן הוא לא יכול לקבל את החדרים"), במקום להעמיק את הבדיקות ולהתייחס ברצינות לתלונת לקוח (פלד) שנמצא כבר במלון ומודיע שהשוברים לא יכובדו!

 

26. על רקע שרשרת של מחדלים זו, שדומה שגם נציג השטיח המעופף הכיר בה, ולראיה שהוצע פיצוי (עדות אסייג בעמ' 23 שו' 14-17), נקל להבין את תחושות התסכול והאכזבה של התובעים. יש לזכור שמדובר בחופשה קצרה ומשפחתית, לרגל אירוע משמח (בר מצווה); החופשה מתחילה ברגל שמאל עוד בטרם הנסיעה (הודעת המעבר למלון החלופי); ממשיכה כך בשדה התעופה (ההודעה מפלד שאין חדרים); הבטחת השווא ללא כל בדיקה עניינית לתלונת הלקוח שמעלה את כל המשפחה למטוס; האכזבה במלון פלנטה; העברה למלון מרקורי שמראש נשלל על ידי התובעים ; שיחות הטלפון המרובות, שגם מדברי עדי איסתא ניתן להבין שנמשכו עד הלילה והיו חריגות: "כמה זמן דיברתי איתו אני לא יודעת, אבל כמה זמן התעסקתי בזה, מהרגע שהם נחתו עד השעה 22:00 בלילה. פעם יחידה שהחתמתי כרטיס ב-22:00 בלילה זה היה בפעם הזאת" (בתיה בעמ' 41 שו' 14-15).

 

27. איני סבורה שהמחדלים תוקנו עם רכישת המקומות במלון פלנטה: יש לזכור כי ההודעה על כך ניתנה בערב, לאחר שהתובעים כבר מצויים מספר שעות מורטות עצבים בחו"ל; גם אז הסתבר שאין מדובר בחדרים צמודים, ושבקשה זו כלל לא הייתה ידועה לנציגת איסתא אשר טיפלה ברכישת החדרים (יפעת בעמ' 30 שו' 11-20). מכאן, שלא ניתן לבוא בטענות לתובעים על שסירבו לעבור למלון פלנטה ואין לייחס להם כל רשלנות תורמת או טענות בדבר אי הקטנת הנזק. בנוסף, סבורני כי משהתוצאה הסופית הייתה שהתובעים שהו במלון מרקורי, בניגוד לרצונם המוקדם, לא הייתה עליהם חובה להביא כל ראיה באשר לטיבו של המלון והאם הוא אכן נופל ברמתו ממלון פלנטה. בנוסף ולחלופין, וגם אם הייתה נדרשת ראייה שכזו, אזי סבורני שזו קיימת בתיק: אריאלה הודתה שמלון הלנה יקר יותר ממלון מרקורי (עמ' 31 שו' 13), ודברי אמנון באשר למצב המלון הותירו בקרבי רושם אמין (עמ' 15 שו' 24-25).

 

28. הסיטואציה שבפנינו דומה עד מאוד למקרה ע"א 430/79 כוכבה בנישתי נ' רינה ששון, פד"י לה(2) 430. באותו מקרה קיבלו התובעים ד'שם נופש שלא הוזמן על ידם, ונקבע בין היתר כי מדובר בכישלון תמורה מלא ובהפרת חוזה. לא זו אף זו, בית המשפט העליון קבע שאין לנכות מדמי ההשבה את שווי הטיול בו "זכו" התובעים, שכן מדובר בחופשה כפויה. ראו בעניין זה גם ת.א (ת"א) 1286/08אביגזר מאיר ו-367 נוספים נ' כספי הפלגות קרוז בע"מ, מפי כב' השופט אורנשטיין [פורסם במאגרים].

 

29. לפיכך, קובעת אני כי התובעים קיבלו נופש שלא הוזמן על ידם ואליו התנגדו מלכתחילה; לנתבעות היו שתי הזדמנויות להשאיר את התובעים בארץ, האחת כ-24 שעות לפני הטיסה והשנייה בשדה התעופה עצמו, אך ככל הנראה רצונן של הנתבעות לממש את העסקה גבר. אין כל מקום לחייב את התובעים בתשלום עבור נופש כפוי ואין מקום לנכות מההשבה את "דמי ההנאה" מאותו נופש לא מוזמן. לפיכך, על הנתבעות להשיב את סכום העסקה בסך של 19,380 ₪, כשכל נתבעת משיבה את החלק אותו קיבלה לידיה מסכום זה.

 

30. באשר לרכיב עוגמת הנפש – סבורני כי משלא חייבתי את התובעים בתשלום עבור "ההנאה" מחבילת הנופש אותה קיבלו; מאחר ובדרך כלל בתביעות מסוג זה בית המשפט קופץ את ידו בתשלום עבור עוגמת נפש; ומאחר ומדובר בקבוצת תובעים, חלקם ילדים, שרק אמנון ופלד העידו בפניי, אין מקום לפסוק בנוסף פיצוי עבור עוגמת נפש.

 

31. לגבי ההוצאות – כפי שכבר ציינתי לעיל, הוכח כי אמנון היה בקשר עם נציגי איסתא וניהל שיחות טלפון ממושכות; אמנם לא הובאה ראיה "חותכת" לעלות השיחות, אולם מדובר בשיחות לחו"ל מטלפון נייד, ועלות זו ברורה לכל. אני מעריכה עלות זו לסך של 1,000 ₪, אשר ישולם בנוסף לסכום שנפסק בסעיף 29 לעיל. סכום זה יחולק באופן שווה בין שתי הנתבעות.

 

32. עוד ישאו הנתבעות בהוצאות משפט הכוללות את האגרה כפי ששולמה ושכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 ₪. גם סכום זה יתחלק באופן שווה בין הנתבעות. כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

 

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר.

 

משרד עורכי דין עזורי - רובין

         נחל שורק 24 מודיעין | אבן גבירול 129 תל אביב

טל: 054-8108888

פקס:08-6389494

           משרד עורכי הדין עזורי-רובין

         נחל שורק 24 מודיעין | אבן 129 תל אביב

          טל: 086389494  נייד: 0548108888