top of page
יוסי
לוגו
מיטל

 

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

 

 

 

 

ת"א 176023-09

אחים חנא בע"מ נ' קרסו מוטורס 2007 בע"מ

 

 

 

 

בפני

כב' השופט רחמים כהן

 

תובעת

אחים חנא בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד חיים קנת ויוסי רובין

 

נגד

 

 

נתבעת

 

קרסו מוטורס 2007 בע"מ

ע"י ב"כ ניר זקס

 

 

 

 

פסק דין

 

בפני תובענה על סך 133,977 ₪, שעניינה פגמים לכאורה במשאית שנרכשה על ידי התובעת.

 

התובעת רכשה מהנתבעת, בשנת 2002, משאית מסוג ניסן. לטענת התובעת, עוד ביום קבלת המשאית מהנתבעת, היה פגם במנוע המשאית. עוד נטען, שהנתבעת ניסתה להעלים פגם זה במהלך הטיפולים במשאית. על אף בקשות התובעת, לא בדקה הנתבעת את המנוע כראוי, דבר אשר גרם להחלפתו זמן קצר לאחר הרכישה. לטענת התובעת, החל ממועד הטיפול הראשון במשאית, ביום 27.7.2002, החל מכלול של תקלות הכולל רעידות חריגות, הפסקת פעולת המנוע תוך כדי נסיעה ותקלות נלוות. עוד טוענת התובעת, שלאחר נסיעה שגרתית בסמוך לחודש 08/2007 ארעה תקלה במנוע המשאית, המשאית נגררה למוסך הנתבעת ולאחר בדיקה נקבע, שיש להחליף את מנוע המשאית. התובעת איבדה את אמונה במוסך הנתבעת והחליטה להחליף את המנוע במוסך אחר.

 

לטענת התובעת, משהבינה, שהנתבעת ניסתה להתנער מאחריותה פנתה למעבדה המטלורגית של חב' "אי-שר- תעשיות מתכת בע"מ", לשם בדיקת הכשל במנוע. המעבדה הגיעה למסקנה חד משמעית, כי הנתבעת סיפקה לתובעת משאית עם מנוע פגום, מלכתחילה. בבדיקה נתגלה, כי הבורג המחבר את הטלטל, שהיה אמור להיות מוברג עד הסוף בצורה שלא יפתח, היה משוחרר לפני האירוע. עוד נקבע בחוות הדעת, כי שחרור הבורג יכול היה להיגרם על ידי רשלנות היצרן או על ידי המוסך המטפל, ובכל מקרה, אין הדבר יכול להיגרם כתוצאה מרשלנות הנהג במשאית.

 

לטענת התובעת, נגרמו לה הנזקים הבאים: נזק ישיר בגין החלפת המנוע בסך של 16,000 ₪, ירידת ערך בסך של 18,260 ₪, אובדן ימי עבודה בסך של 28,000 ₪, החזר הוצאות בסך של 11,337 ₪ החזר שכרו של נהג המשאית שעמד בטל מעבודה בסך של 5,380 ₪ והפסד לקוחות פוטנציאליים, פיצוי בגין עגמת נפש ואיבוד זמן משני, בסך כולל של 55,000 ₪. ס"ה: 133,9777 ₪.

 

לטענת הנתבעת, מדובר בתובענה מופרכת, שהתיישנה. הנתבעת הכחישה את חוות הדעת שצורפו לכתב התביעה וטענה, שהתובעת מנעה ממנה את האפשרות לבדוק את המנוע, שהוחלף כבר ב- 2007 וגרמה לנתבעת לנזק ראייתי חמור. בהקשר זה, מכחישה הנתבעת, שהחלק שנבדק על ידי מומחי התובעת הוא חלק ממנוע המשאית שסיפקה הנתבעת. עוד טוענת הנתבעת, שמספר הטיפולים במשאית והיקף הטיפולים היה סביר וניתן לראות על פי מד האוץ, שנעשה במשאית שימוש ראוי והיא ביצעה את תפקידה היטב. כלל הטיפולים שבוצעו במשאית היו חיצוניים למנוע ואין בהם כדי לגרום לכשל הנטען. לטענת הנתבעת, אילו היה כשל במנוע, כנטען, הרי שהמנוע היה כושל הרבה לפני שהמשאית ביצעה מעל למאה אלף ק"מ על פני חמש שנים. לטענת הנתבעת, התובעת לא ביצעה טיפולים שוטפים כאמור בהוראות היצרן ואם אירע כשל במנוע, הרי שהעדר הטיפולים הוא שגרם לכשל. מכל מקום, הסכומים הנתבעים מוגזמים ומופרכים.

 

בקדם המשפט הראשון נאמר על ידי ב"כ התובעת, שאין כל בעיה להעביר את המנוע המפורק לידי הנתבעת לצורך בדיקתו על ידי מומחה מטעם הנתבעת. בקדם המשפט השני נטען, שהמנוע נגנב. לאחר מכן הוגשה הודעה, שנמצאו חלקים שנבדקו על ידי המומחה מטעם התובעת "טלטל המנוע ושברים מחלקי מנוע". החלקים נמסרו לנציגי הנתבעת והנתבעת הגישה חוות דעת נגדית מטעמה.

 

 

לאחר הגשת חוות הדעת ותצהירי עדות ראשית, הוסכם על מינוי מומחה מטעם בית המשפט. הצדדים גם הסכימו על זהות המומחה: המהנדס מר אהוד אסטרחן. המומחה הגיש את חוות דעתו, השיב על שאלות הבהרה שנשלחו אליו ואף נחקר בחקירה נגדית על חוות דעתו. יצויין, שלאור מחדל התובעת בשמירה על המנוע המקורי, נמנעה ממומחה הנתבעת ומהמומחה המוסכם האפשרות לבדוק את המנוע והם נאלצו להסתפק בחלקים ממנו.

 

דיון

 

הצדדים הסכימו למינוי מומחה מטעם בית המשפט ואף הסכימו על זהות המומחה. לפיכך, יש לראות את חוות הדעת שהוגשו על ידם קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, "כאילו לא נתקבלו כראיה" (תקנה 130(ג)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

 

המומחה מטעם בית המשפט נתן את חוות דעתו בה נאמרו, בין היתר, הדברים הבאים:

 

"השתלשלות היווצרות הנזק שגרם להרס המנוע:

מהאמור לעיל, בכל הקשור להחלפות שמן מנוע שלא בתדירות הנדרשת, עולה המסקנה כי נוצרה במנוע בוצה. בוצה זו חסמה ו/או סתמה מעברי שמן, בין היתר מעברים אל מסבי הטלטלים...מסב הטלטל שלא קיבל שימון כדרוש, נשחק עד דק, בהשפעת הכוחות הגדולים הפועלים במנגנון הארכובה במנוע... (סעיף 2.3 לחוות הדעת).

 

המומחה מתאר בחוות דעתו את התוצאה של חוסר השימון ושחיקת המסב, שבסופו של דבר גורמים לשבר בברגי הטלטל ונזקים נוספים: כיפוף הטלטל, שבירת עקב הטלטל, היווצרות סדק בעקב הטלטל, פגיעה של הטלטל בגוף המנוע וגרימת נזק וכן פגיעת הטלטל בגל הארכובה וגרימת נזק בגל הארכובה (סעיף 2.4 לחוות הדעת).

 

סיכומו של דבר, לדעת המומחה: "חוסר השימון הנאות למסבי הטלטל גרם לטלטל להתפס, וכפועל יוצא – לשבירת ברגי הטלטל ולנזקים הנלווים במנוע, לרבות שבר בגוף המנוע" (סעיף 3.3 לחוות הדעת).

 

המומחה חזר על מסקנתו זו גם בחקירתו הנגדית על ידי ב"כ התובעת, "... על פי הבוכנה והטלטל שראיתי והיסטורית הטיפולים נראה לי שהבוצה הוא המכניזם שגרם לנזק במנוע" (עמ' 15 לפרוטוקול). ובעמוד 18: "רווח גדול מדי בין טיפולים מביא בסופו של דבר להיווצרות בוצה, אמרתי את זה כמה פעמים היום".

 

ב"כ התובעת מבקש לתת לחוות דעת המומחה משקל מופחת ואילו ב"כ הנתבעת מבקש לאמץ את האמור בחוות הדעת. מכל מקום, בחוות הדעת נאמר באופן נחרץ וברור, שלא נסתר, שאין ממש באמור בכתב התביעה, המסתמך על האמור בחוות הדעת מטעם התובעת, שמדובר בפגם שהיה קיים במנוע מלכתחילה וכי הנתבעת ניסתה להעלים את הפגם או כי הבורג היה משוחרר לפני האירוע. על כך אומר המומחה את הדברים הבאים:

 

"לו אכן היה פגם בברגי הטלטל או בהידוק שלהם הרי מנוע שנרכש חדש, מבלי שנגעו בברגי הטלטל במוסך, לא היה פועל 5 שנים ו- 118,509 ק"מ. הנזק היה נגרם שנים רבות וקילומטרים רבים קודם לכן. ... הכוחות במנגנון הארכובה הם כה גדולים כך שכל פגם בברגי הטלטל, מן הסוג הנטען ע"י התובעת, היה מתגלה תוך פרק זמן קצר של ימים בודדים. השבר הנטען לגבי הברגים לא היה "ממתין" זמן כה רב" (סעיף 2.6 לחוות הדעת; הדגשה הוספה).

 

לאור כל האמור, אני דוחה את טענת התובעת לגבי הפגם הנטען בכתב התביעה לגבי המנוע וכתוצאה מכך, גם את דרישת הפיצוי ביחס להחלפת המנוע.

 

מאידך, התובעת פירטה רשימה ארוכה של טיפולים וליקויים שהתגלו במשאית, שגם בעיני הדיוט אינם אמורים להיות ברכב חדש. כאשר אדם רוכש רכב או משאית חדשים הוא רשאי וזכאי לצפות לכך, שיוכל להשתמש ברכב מספר שנים מבלי "לבקר" במוסך, למעט לצורך טיפולים שוטפים.

 

כך גם סבור המומחה (המוסכם) מטעם בית המשפט, "עיון ברשימת התיקונים שבוצעו במנוע המשאית... מלמד על ריבוי תקלות (חלקן חוזרות) שקרו במנוע המשאית, שאינן מינוריות ובהתאם לסטנדרטים המקובלים אינן צריכות לקרות ברכב חדש מהסוג הנדון כאן...". (סעיף 2.1 לחוות הדעת). השמאי מטעם התובעת מפרט בחוות דעתו 18 ביקורים במוסך בין אוגוסט 2002 לבין 4.9.2007 והמומחה מטעם בית המשפט מפרט רשימה חלקית של תיקונים ותקלות, חלקן חוזרות, שחייבו החלפה של חלקים, כגון החלפה חוזרת 3 פעמים של משאבת הזרקה (לראשונה לאחר 1,863 ק"מ), החלפת מגדש טורבו ועוד חלקים רבים נוספים.

 

הנה, חוות דעת המומחה נותנת גושפנקא מקצועית לתחושת התובעת ומנהליה, שקיבלו משאית שאינה עומדת בסטנדרטים המקובלים לגבי משאית חדשה. סבורני, שריבוי התקלות החריגות מצדיק את פיצוי התובעת בגין נזקים שנגרמו לה עקב כך.

 

על פי חוות דעת השמאי מטעם התובעת נגרמה למשאית "ירידת ערך" בשיעור של 20% מערכה בשוק המקומי. ההערכה נעשתה על דרך האומדנה. המומחה "הסתכל על התמונה בכללותה" (עמ' 23 לפרוטוקול) והביא בחשבון גם את העובדה שהחליפו את מנוע המשאית (שם). מדובר בהערכה ספקולטיבית ומעוררת תהיות ולא ניתן להסתמך עליה.

 

עוד נקבע בחוות דעת השמאי, שאבדו לתובעת כ- 35 ימי עבודה ואובדן הכנסות בסך של 28,000 ₪ (סך של 800 ₪ ליום). השמאי לא קיבל מהתובעת או מהנתבעת את מספר הימים שהרכב היה מושבת בפועל. השמאי לא זכר, האם המשאית עובדת על בסיס יומי ולא ידע, האם ההשבתה גרמה לנזק כספי לתובעת (עמודים 20 – 23 לפרוטוקול). ההערכה בדבר אובדן ימי העבודה (שחלקם נבעו כתוצאה מהכשל במנוע) היא הערכה כוללנית, שאינה מסתמכת על נתונים קיימים שניתן לקבלם וגם עליה לא ניתן להסתמך.

 

משלא הוכח אובדן ימי עבודה, לא ניתן לפצות את התובעת בגין הפסד שכרו של נהג המשאית, בהתאם למבוקש. התובעת גם לא השכילה להוכיח כראוי את נזקיה העקיפים בגין הפסד לקוחות ואת עלות זמנם של מנהלי התובעת.

 

למרות כל האמור סבורני, שעל הנתבעת לפצות את התובעת בגין עוגמת הנפש שנגרמה לה ובגין נזקיה, הקשים לכימות ומכאן להוכחה, פיצוי גלובלי. אין כל ספק, שרוכש משאית רשאי לצפות לשימוש רציף ותקין במשאית חדשה שרכש, מבלי לחזור שוב ושוב למוסך לצורך תיקונים חוזרים ונשנים ואין ספק, שהדבר גרם לתובעת, למנהליה ולעובדיה לאובדן זמן, לאי נוחות ולעוגמת נפש. מאחר והנזק הממשי קשה לכימות ומאחר ועניין עוגמת הנפש נתון לשיקול דעת בית המשפט, אני מוצא לנכון לפצות את התובעת על דרך האומדנה.

 

סוף דבר

 

הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי כולל בסך של 35,000 ₪. סכום זה ישולם לתובעת תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, עד לתשלום המלא בפועל.

 

ניתן היום, ‏כ"ד טבת, תשע"ג, ‏06/01/2013, בהעדר הצדדים.

 

bottom of page