תא"מ 15345-01-1  אברהם איבגי נ'  קאסם נור אלדין

 

 

פסק דין

 

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה בתאריך 13.7.2008 באיזור רחוב העבודה באשדוד. בתאונה היו מעורבים שני כלי רכב: רכב פרטי מסוג גולף בו נהגה גב' איבגי, ורכב משאית בו נהג הנתבע 1.

 

2. לטענת התובע, אחריות התאונה מוטלת על הנתבע 1, שנהג הרכב, שכן רכב התובע עמד בחניה. המשאית יצאה מסמטה ופגעה ברכב הגולף. לגרסת הנתבעים, האחריות לתאונה מוטלת על גב' איבגי – היא נסעה לאחור ואז פגעה במשאית.

 

3. בדיון שנערך לפניי העידו: מר וגב' איבגי וכן העיד הנתבע 1.

 

4. לגרסתה של גב' איבגי, היא ישבה ברכב במצב עצירה, כשהיא ממתינה למר איבגי. לפתע "שמעה בום" והבחינה ברכב המשאית שפגע בה.

93537481385

 

5. גרסת של הנתבע 1 הייתה שונה. על פי עדותו, הוא ביקש לעצור על מנת לאכול. כאשר ניסה לתמרן לכל אחד ממגרשי החניה לא הצליח, אז חזר לאחור, עמד עם הפנים בניגוד לכיוון התנועה, מתוך כוונה להשתלב בנתיב הנגדי. באותו זמן שהיה במצב עצירה, פגע בו רכב התובע, בו נהגה גב' איבגי.

 

6. לאחר ששקלתי את גרסאות הצדדים, אני מעדיף את גרסת התובע.

 

7. נכון הוא שגב' איבגי לא מסרה פרטים רבים אודות אופן התרחשות התאונה. יחד עם זאת, גב' איבגי הייתה איתנה בגרסתה, על פיה היא הייתה במצב עצירה, כאשר ביקשה להמתין למר איבגי שהיה אמור להגיע מאחת החנויות. מר איבגי שהעיד לפניי אף הוא, חיזק את גרסתה והעיד שהם היו אמורים להיפגש ולאכול ארוחת צהריים. הפועל היוצא הוא שכוונתה של גב' איבגי, הייתה להמתין במצב עצירה, עד שבעלה יגיע.

 

8. לעומת זאת, מגרסתו של הנתבע עולה שבעת התרחשות התאונה הוא ביקש להמשיך בתנועה ולתמרן. על פי גרסתו, הוא ביקש לחנות באחד המקומות. כאשר לא הצליח, חזר לאחור ברוורס. כיוון החזרה ברוורס מתואר היטב במרשם שצורף לכתב ההגנה, ניתן לראות, אף כפי שעלה מעדותו של הנתבע 1, שהתמרון לאחור היה לכיוון המקום בו המתין רכב הגולף של התובע. אומנם, הנתבע 1 העיד שהתאונה התרחשה כאשר הוא היה במצב עצירה וביקש לפנות לכיוון הנגדי. אולם, יתכן שהנתבע 1 אינו מדייק בנקודה זו והתאונה התרחשה מספר שניות קודם לכן, בעת התמרון לאחור.

 

9. יש לציין שכפי שעלה מעדותו של הנתבע 1, הוא לא ראה את גב' איבגי נוסעת לאחור אלא מדובר במסקנה שהסיק. גם בכך יש כדי להחליש מאוד את גרסתו.

 

10. סיכומו של דבר – אני קובע שהתאונה התרחשה כאשר המשאית תמרנה לאחור ורכב התובע היה במצב עצירה. על כן, האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע 1.

 

11. לא הוברר לי מה הקשר של הנתבע 2 לאירוע ואם מדובר במעסיק של הנתבע 1, ועל כן אינני יכול לייחס לו אחריות ישירה או שילוחית לקרות התאונה.

 

12. לעניין הנזק – הוצגה לפניי חשבונית תיקון. מדובר בתיקון בסכום נמוך יחסית. אשר במקרים כגון אלה ניתן להסתפק בו בלא צורך בחוות דעת שמאי. מה גם, שלא נטען לקיומו של נזק בגין ירידת ערך לרכב. חשבונית התיקון מתייחסת לתאריך קרוב מאוד לקרות התאונה (21.7.2008) והיא מתיישבת עם קיומם של נזקים במוקד האחורי של רכב הגולף. על כן ובהסתמך על עדותו של מר איבגי אודות ביצוע התיקון, אני קובע שכתוצאה מהתאונה נגרם לתובע נזק בסך 2,598 ₪.

 

13. התובע טען לפיצוי בגין עוגמת נפש ונזקים לא ממוניים בסך 1,500 ₪, אן בידי לקבל ראש נזק זה. מדובר בתאונה פשוטה שאכן הצריכה טיפול מסוים במוסך, אולם אינה מצדיקה פסיקה בגין נזק לא ממוני.

 

14. לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות.

 

15. סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה העיקרי.

הנני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע סך 2,598 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 21.7.2008. בנוסף, אני מחייב את הנתבע 1 בהוצאות משפט: אגרת בית המשפט, ובנוסף אני מחייב אותו בשכר טרחת ב"כ התובע בסך 1,500 ₪.

סכום פסק הדין ישולם לא יאוחר מיום 10.2.2011.

 

 

ניתנה והודעה היום ה' שבט תשע"א, 10/01/2011 במעמד הנוכחים.