תא"מ 2671-09 השכרות רכב שלמה (1987) בע"מ נ' שמעון קויפמן

 

פסק דין

ההליך

 

• תביעה ותביעה שכנגד , בטענה לנזקי רכוש לרכב בתביעה שמתנהלת בסדר דין מהיר לפי פרק טז 1 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 (להלן: "התקנות") לצורכי נוחיות יתוארו הצדדים ככינויים בתביעה העיקרית.

• 512888978

•  

הטענות

1. חברת השכרות רכב שלמה (1987 ) בע"מ ( להלן:"התובעת 1 ")היא לטענתה בעלים ומתירת השימוש ברכב מ.ר. 83-348-63 מסוג פיאט( להלן"הרכב") שמבוטח על ידי חברת ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ ( להלן:"התובעת 2").

 

2. לפי המתואר בתביעה ביום 30.12.08 ביקש נהג הרכב לבצע פנית פרסה בכביש דו סיטרי חד מסלולי בעת שרכבו של הנתבע 1 התנגש בו מאחור.

 

3. הנתבעים לא כפרו בקרות תאונה אלא בנסיבותיה וטענו, שאחריות לה, רובצת על כתפי הנהג ברכב התובעת . לפי תיאורם ביום 30.12.08 בעת שנסע רכב הנתבעים בטור ברחוב בית הדפוס בירושלים, הגיח רכב התובעים מימין מפתח חניון תת קרקעי לנתיב נסיעתו. נהג רכב הנתבעים בלם, אך לא הצליח להימנע מתאונה.

 

4. במצורף לכתב הגנה הוגשה תביעה שכנגד מצד הנתבעת 2 בלבד .לפיה, לרקע הנסיבות שתוארו בכתב הגנה לתביעה העיקרית, על התובעות שהן הנתבעות שכנגד, לפצות על נזקיה.

 

5. בכתב הגנה לתביעה שכנגד, חזרה התובעת על גרסתה, ועל טענתה לאחריות הנבעת.

 

6. הצדדים הואילו לסכם בקצרה בעל פה :

 

7. מסיכומיו של ב"כ התובעת עלה כי לדידה יש לקבל את התביעה הראשית במלואה כי עדותו של התובע התיישבה עם גרסתו בטופס ההודעה וכי לטעמה ישנן סתירות מרכזיות בעדות הנתבע: א. לטעמה לא שמר על מרחק בין הרכבים ב. התובע יכול היה לבצע קשת רחבה לאותו מיקום. ג. לטענתה המחשת אופן התנגשות הרכבים לא מתיישבת עם תיאור הנזקים בתמונות שהוגשו ד. לטעמה הנתבע הוא שלא הבחין בתובעת.

 

8. מסיכומי ב"כ הנתבעת אציין את הדברים הבאים : א. אם הנתבע סטה בתיאורו במטר אחד או שניים אין המדובר בסתירה מהותית אלא בסתירה סבירה בנסיבות ב. לאור מהירות נסיעתו פרק הזמן שנותר לו, לא אפשר מניעת תאונה מול רכב שהתפרץ מימין באופן בלתי צפוי .ג. תמוהה טענת נהג ברכב התובעת כי רחוב בית הדפוס בשעה 8:00 עד 8:30 בבוקר פנוי ותנועה זורמת באיטיות. ד. לדבריו סביר שאילו נסע רכב התובעת לפני רכב הנתבע 1 היה רכב הנתבע 1 מודע לקיומו .

 

הראיות

 

9. בדיון העידו הנהג ברכב התובעת ( להלן:"הנהג ברכב התובעת") והנתבע 1 שנהג ברכב הנתבעת שהיא כאמור גם התובעת שכנגד. בנוסף היו בפני מסמכים בכתב שצורפו לכתבי הטענות .

 

10. לא התייצבו להעיד זוגתו של התובע, שלדבריו בחופשת לידה. נוסע אחר במכוניתו לדבריו, ירד מהארץ.

93537466671

 

11. אגב, מלכתחילה לא הוגשו תצהירים תוך סטייה מהכלל לפיו בסדר דין מהיר יוגש תצהיר בטרם שמיעת העד, מתוך העדפתם להסדר דיוני וגמישות דיונית אחרת .

 

12. מעדות הנהג ברכב התובעת אציין את הדברים הבאים:

 

• בעת שנסע ברחוב בית הדפוס בירושלים בחר לבצע פנית פרסה מצדו הימני לצדו האחר והבהיר :"הייתי צריך להוריד את אשתי לעבודה, באתי לפרסס ולהוריד אותה בצד השני ".

 

• על מצב התנועה מדבריו א. בתחילה הבהיר שלא היה הכביש עמוס באותו רגע ב. לאחר מכן אמר שהתנועה הייתה רגילה ג. לבסוף אמר שלא היו פקקים.

 

• לפי תיאורו ביצע הפניה לאחר שאותת אך לא הבחין בנתבע עד להתנגשות ובמילותיו:" אותתי שמאלה כדי לפרסס ואז התחלתי לפנות לא ראיתי אותו במראה".

•  

• הנהג ברכב התובעת אף אמר " הוא כנראה היה בשטח מת " הוא הוסיף "נהגתי בפיאט פונטו " .בהקשר לכך אפנה גם לתמונה שהוגשה שסומנה ת/1.

 

• הנהג אף הוסיף שירדתי לא ידעתי מה קרה אולי אני אשם ואולי לא , קובי היה מאחרי ואמר לי שהייתי בסדר גמור שאני אותתי.( ראה בעמודים 1- 2 לפרוטוקול לעיל).

 

• עדותו נשמעה מגומגמת .

 

13. מעדות הנתבע 1 אציין את הדברים הבאים:

 

א. התאונה אירעה ברחוב בית הדפוס שהיה עמוס ומרכזי, בשעה בה אירעה התאונה בעת שנסע במהירות של בין חמישה לעשרה קילומטר לשעה.

 

ב. בנסיבות אלה התפרצותו של הנהג ברכב התובעת הייתה פתאומית, סבר שיש מקום מעבר והתפרץ לעבר הצד בו נסע בו הייתה שיירה של מכוניות.

 

ג. הוא הניח שבגלל שנהג ברכב התובעת סבר שהוא שומר יחסית על מרחק גדול יותר מהרכב שמולו הוא ניסה להשתחל מולו אלא שהוא הנתבע 1 לא ציפה שיתפרץ לצידו השני של הכביש שיש בו שיירה מלאה של מכוניות.( עמוד 3 לפרוטוקול לעיל).

 

ד. הנתבע 1 נחקר נגדית כמתואר לעיל בה בין היתר התבקש להמחיש עם אביזרים את תיאור התאונה.

 

ה. לדבריו כשהתובע ירד אמר שהוא אשם ושניהם אמרו אני פגעתי בך.

 

ו. עדותו נשמעה נחרצת ובהירה דומה שניסה לדייק בדבריו.

 

דיון והכרעה

 

14. לפני גרסאות מקוטבות אך שומה להכריע בינן ככל הניתן בלא לפנות לנטל הראיה .

 

15. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בנספחיהם, הגעתי למסקנה כי האחריות לתאונה משותפת באופן בו 80% ממנה על כתפי הנתבע שכנגד ואילו היתר על התובע עצמו זאת מהטעמים הבאים.

 

אשם הנהג ברכב התובעת

 

16. מהראיות שבפני עלה שהנהג ברכב התובע אכן ביצע פנית פרסה אך בצורה בלתי זהירה הואיל ויצר הפרעה לתנועה, משניסה להשתחל בה בסברה שיצליח ללא תקלה, הואיל כי כלשונו "צריך היה" להוריד את אשתו לעבודתה אליה צריכה הייתה להגיע באותה שעת בוקר.

17. האישה לא הובאה להעיד.

18. בעת ביצועה של פניה כזאת כאמור כלל לא הבחין ברכב התובע שכנגד לפי סברתו מחמת שטח מת במכוניתו שהיא פיאט פונטו . ודוק- משמסתבר מדבריו שמדובר ברכב שידוע לו שיש בו שטח מת , ונוכח חומרת הסיכון שעלול ליצור "שטח מת" עליו לנקוט, אמצעי זהירות סבירים אלה לטעמי לא ננקטו הואיל ובניגוד לסברת הנוסע ( קובי) שלא הובא לעדות לא די באיתות כדי להתיר פנית פרסה בכל הנסיבות.

19. אזכיר בהקשר זה נוסחה של תקנה 44 לתקנות התעבורה תשכ"א -1961 המצביעה על סטנדרט זהירות שהכרחי לנקוט בו משנאמר בה כדלהלן :

 

" , פניית פרסה [תיקונים: התש"ל (מס' 3), התשל"ו (מס' 3), התשמ"ו, התשמ"ח] 44.

(א) לא יפנה נוהג את רכבו כדי להסתובב ולנסוע בכיוון הנגדי (להלן - פניית פרסה ) אלא בנסיבות שאין בהן הפרעה לתנועה או סיכון לעוברי דרך, ולא יפנה כאמור כשהוא מתקרב לעקומה או לפסגה תלולה או במקום שרכבו אינו נראה לעיני נוהג רכב אחר המתקרב מכל צד שהוא. (ב) בכפוף לאמור בתקנת משנה (א), מותר לפנות פניית פרסה לשמאל מנתיב לפניה שמאלה ומכל נתיב אחר שלא הוצב בו תמרור או סימון האוסר פניית פרסה .

20. התקנה הנ"ל הקובעת אמצעי זהירות, מהווה כמובן ראיה לנורמת זהירות שבה נהג סביר צריך לנקוט כנאמר כבר מפי כב' השופט בך ע"א 335/80בריגה נגד מוסטפה פ"ד לו(3) 32, 41(5.7.82) ( להלן:" בריגה").

21. אולם, אין צורך לציין כי חובת הזהירות שלפי סעיפים 35 ו 36 לפקודת הנזיקין ( נוסח חדש) אינה מתמצה במה שנקבע בתקנות התעבורה, שמייצגות במקרה זה אמצעי שהכרחי לנקוט : וראה בריגה : אולם וכפי שנאמר :"העובדה, שהמחוקק או מחוקק המשנה קבעו בחוק או בתקנות אמצעי זהירות מסוימים לצורך ביצוע עבודה או פעולה כלשהן, אין פירושה, שבית המשפט לא יוכל לקבוע, כי מחובתם של הנתבע או הנאשם, המובאים לפניו, היה לנקוט אמצעי זהירות נוספים, אשר לא בא זכרם באותם חיקוקים. "

 

רשלנות תורמת של הנתבע 1( הנהג ברכב התובעת שכנגד )

22. יחד עם זאת שוכנעתי כי התובע כשלעצמו לא נקט בזהירות סבירה בעת נסיעתו שכן אף אם המדובר בשעת בוקר ובתנועה שלפי התרשמותו עמוסה באופן שאינו מאפשר להשתחל מולו, עליו לנהוג בדריכות וערנות כנהג, לצפות ולנקוט אמצעי זהירות כדי להימנע מהתנגשות בנהג ברכב התובעת אף אם את המצב המסוכן כשלעצמו יצר נהג ברכב התובעת או למצער לטובת הפחתת נזקי ההתנגשות.

23. מושכלת יסוד ותיקה היא שחובתו להיזהר לא בטלה גם אם לדידו זכות הקדימה שלו. השווה כב' השופט ברנזון בע"א 553/73 שלמה אליהו נגד חנחן פ"ד כט(2) 541 (1.5.1975), שלא נסח ליחם ולפיהם. מושכלת יסוד היא שבזכות קדימה אין להשתמש בעיניים עצומות וגם בעל זכות דרך צריך להיות ער לנעשה בכביש.

 

הנזק

24. על התובעת כמו על התובעת שכנגד להוכיח לא רק את עצם ההפרה אלא גם את הנזק, ובהקשר זה לפני חוות דעת שמאי.

25. אבהיר כי במלוא הנזק נשוא חוות הדעת מטעם התובעת, אין צורך להתייחס אלא עד לתקרה בה נשאו התובעת שכנגד עותרת לסכומים ששילמה לנתבע 1 המבוטח על ידה וצרפה תיעוד . היא צרפה רישומים המעידים על תשלום בגין התאונה של 4885 בגין הנזק ו205 ₪ ולהגדיל בגין ירידת הערך וכן 400 ₪ בגין שכ"ט שמאי.

 

סוף דבר

התביעה העיקרית

26. אשר על כן, הנתבעים יישאו יחד ולחוד ב 20% מנזקי התובעת 2 ( המבטחת) המפורטים להלן: בנזק בר תיקון בסך של 2309 ₪ , בשכ"ט שמאי בסך של 430 ש"ח טרחה. בשכ"ט עד בסך של 300 ש"ח לא הוכחו נזקים נוספים.

27. בנוסף יישאו ב20% אחוז מנזקי התובעת 1 כמפורט להלן ; בירידת ערך בסך של 2518 ₪ והוצאות רכב חילופי בסך של 1,351 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

התביעה שכנגד

28. הנתבעות שכנגד יישאו יחד ולחוד ב80% אחוז מנזקי התובעת שכנגד המפורטים להלן:בנזק בר תיקון בסך של 4884 ש"ח, בירידת ערך בסך של 205 ₪ בשכ"ט שמאי בסך של 400 ש"ח טרחה. לא הוכחו נזקים נוספים.

29. הפיצוי האמור יישא הפרשי הצמדה וריבית כדין , ממועד התאונה ועד למועד תשלום בפועל.

30. כמו כן ישולם סך נוסף בגין אגרת משפט, וסך נוסף וכולל של 23% מהסכום בגין שכר טרחת עורך דין ( כולל מ.ע.מ) וכן הוצאות משפט. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

 

ניתנה והודעה היום י"ג טבת תשע"א, 20/12/2010 במעמד הנוכחים.

 

הערת ביהמ"ש:

המזכירות תשלח עותק לאחר תיקון טעות סופר.

 

511610436

הערת המערכת : הפרוטוקול הושמט