תא"מ 30210-08-10 ש. שלמה רכב בע"מ נ' ליאור מזרחי

 

 

פסק דין

 

הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק בתובענה לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב),

תשמ"ד – 1984, וזאת, לאחר עיון בכתבי הטענות, במוצגים ושמיעת המעורבים.

לגירסת הנהג מטעם התובעת הוא נסע בנתיב הימני ברח' בן צבי וביקש לפנות ימינה ברח' גרינבוים, כאשר בסמוך לביצוע הפנייה פגע בו האופנוע בצד ימין הנהוג על ידי הנהג מטעם הנתבעת. לגירסת הנהג מטעם הנתבעת, הוא נסע בנתיב הימני שמגמת פניו ישר וימינה כאשר בכוונתו הייתה להמשיך ישר, במהירות נמוכה מאחר שהבחין מבעוד מועד שהרמזור היה עדיין אדום ורק אחר כך התחלף לירוק, וכאשר מאחוריו נסע חברו אשר עקב אחרי הנהג מטעם הנתבעת מאחר שלא ידע להגיע באופן עצמאי לביתו של נהג הנתבעת שהיה יעד הנסיעה שלהם.

גם לדברי העד הנוסף מטעם הנתבעת נסע הנהג מטעם התובעת שלא בנתיב הימני, אלא בנתיב השמאלי ובשלב כלשהו ביקש לפנות ימינה ועל כן חתך את נתיב נסיעתו של נהג הנתבעת וכך נגרמה התאונה.

בתום שמיעת העדויות עיין בית המשפט באמצעות האינטרנט וגם באי כח הצדדים במפה של איזור התרחשות התאונה וניתן לראות מאותה מפה כי לא היה נתיב השתלבות ימינה, אלא שהפנייה ימינה הייתה צריכה להיעשות בכפוף להוראות הרמזור שהיה מוצב בצומת.

אילו היה הנהג מטעם התובעת אכן פונה ימינה לאחר שהתחלף הרמזור ומאחר ונהג הנתבעת שהיה רכוב על אופנוע נסע מאחוריו, הדעת נותנת כי התאונה לא הייתה מתרחשת שכן הן נהג הנתבעת והן העד מטעמו העידו כי מגמת פניהם הייתה ישר, לא הייתה להם כל כוונה לפנות ימינה. במקרה כזה מקובלת עליי גירסת הנתבעת, לפיה נהג הנתבעת נסע במהירות לא גבוהה בנתיב הימני כשהוא מבקש להמשיך ישר ובשלב כלשהו חתך רכב התובעת את מסלול נסיעתו של נהג הנתבעת באופן שגרם להתרחשות התאונה. חיזוק למסקנה זו אני מוצא מטעם העד הנוסף שהעיד מטעם הנתבעת, לפיו למעשה לא ידע לאיפה לנסוע באופן עצמאי, אלא היה תלוי בנהג הנתבעת שהיה לפניו.

לפיכך אני דוחה את גירסת התובעת ומקבל את גירסת הנתבעת, ועל כן אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעת לשאת בשכר העד מטעם הנתבע.