תיקון 116 לחוק התכנון והבניה – זהירות עברייני הבניה והשימוש הרשויות מאחוריכם!
נכתב על ידי עו"ד יוסי רובין
חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 116), התשע"ז-2017 נכנס לתוקפו ביום 5/4/2017.
החוק נועד להגביר את האכיפה בכל הקשור לעבירות התכנון והבניה, באמצעות סנקציות שניתן להטיל על עברייני תכנון ובניה.
התיקון לחוק גם קובע שעברייני התכנון והבניה אינם רק בעלי המקרקעין או המחזיקים, אלא גם אלו המשתפים פעולה בבניית הבניה הבלתי חוקית. כך לדוגמא התיקון לחוק מטיל אחריות על בעלי המקצוע(קבלנים, שיפוצניקים, אדריכלים וכד') אשר ביצעו עבודה הקשורה לבניה הבלתי חוקית.
בנוסף התיקון לחוק קובע סנקציות כלכליות חמורות ביותר והחמרת הענישה באופן משמעותי וכן סנקציות מנהלתיות כגון קנסות מנהלתיים וצווים לסילוק הבניה הבלתי חוקית באופן מידיי וללא צורך בניהול הליכים פלילים והחלטות של בית המשפט.
בעצם ניתן לומר שהתיקון לחוק נועד להקל על הרשויות להסיר את הבניה הבלתי חוקית בדרך מהירה וקלה יותר, תוך שהוא מעניק לרשות סמכויות בעלות כח עצום.
הפעלת ההוראות בחוק על ידי הרשויות תיקח מספר חודשים שלאחריהם ניתן יהיה לראות פעולות אגרסיביות של הרשות לכל עבירת בניה קיימת ובעיקר לעבירות בניה חדשות.
התיקון לחוק מביע התייחסות לא רק לעבירות הבניה אלא גם לעבירות השימוש, דהיינו לעבירות של שימוש שאינו ביעוד על פי ההיתרים והדין, גם במקרה זה ניתנו לרשויות באמצעות מפקחים מוסמכים, סמכויות נרחבות להטלת קנסות והפסקת השימוש.
אחד החלקים המשמעותיים בתיקון לחוק הן סמכויות הפיקוח והאכיפה והדרך לפעול על פיהן מבחינה פרוצדורלית ומהותית. התיקון לחוק מפרט את התנאים להטלת הסנקציות באופן מלא, החל מהצורך להציג את התעודה ועד הצורך לבצע התייעצות עם גורמים נוספים בהתאם לדין. אי מילוי התנאים יכול להביא לביטול ההחלטה ו/או הצו ו/או הקנס שהוטל.
במקרה של הפרת הצו המנהלי בסמכות הרשויות להפעיל אכיפה אגרסיבית לרבות סגירת המקום באופן מידי ואף תוך שימוש בכח בהתאם לחוק.
הסמכות לביטול הצווים שניתנו על ידי הרשויות נתונות לבית משפט השלום ולבית המשפט לעניינים מקומיים בהתאם למנפיק הצו.
מאידך יאמר כי התיקון לחוק הסדיר גם את המקרים בהם הוצאת הצו לא הייתה מוצדקת ו/או נכונה וקובע פיצוי כספי שינתן לנפגע מהוצאת צו שבוטל ושלא היה מקום לנתינתו מלכתחילה.
התיקון לחוק מחמיר מאוד בביצוע עבודות בלתי חוקיות במקרקעין ציבוריים כגון חופים, גנים לאומיים, שמורות טבע, וקובע ענישה מחמירה באופן משמעותי לאלו המעורבים בביצוע העבודות הבלתי חוקיות ו/או השימוש הבלתי חוקי
אחת ההוראות המהותיות היא מסירת ידיעה כוזבת, מדובר בעיקר בידיעות הנובעות מהבקשות להיתרים ולשינוי יעוד הקרקע או להקלות, בהן לא מצוינות עבירות בניה ושימוש בין אם קיימות במועד הבקשה ובין אם הכוונה לבנותם לאחר קבלת ההיתר. במקרה של מסירת ידיעה כוזבת מוסמכת הרשות להגיש כתבי אישום כנגד המעורבים וכן לבטל היתר שניתן בעקבות אותה ידיעה כוזבת.
נדבך נוסף הוא האחריות המוטל על התאגיד ונושאי המשרה שבו. התיקון לחוק קובע כי באם העבירות נעברו על ידי תאגיד הרי שהקנס יכול יהיה להגיע לכדי פי שלושה מהקנס שניתן להטיל על יחיד.
חמור מכך קובע התיקון לחוק כי נושא משרה בתאגיד(מנהל פעיל, שותף, פקיד) חייבים לפקח על העבודות ולדאוג שיעשו על פי דין ובמקרה בו נעברו עבירות, ניתן יהיה להגיש גם נגדם כתב אישום.
חלק זה של התיקון לחוק אינו חדש וגם בטרם כניסתו של התיקון לתוקף ניתן היה להגיש כתבי אישום כנגד חלק מנושאים המשרה, אלא שהתיקון מרחיב את האחראיים ומפרט את תפקידם ואחריותם. וייתרה מכך התיקון לחוק קובע כי באם נעבירה עבירה על ידי תאגיד, חזקה שנושאי המשרה הפרו את חובתם כלפי התאגיד.
כלומר התיקון לחוק קובע השלכות מהותיות בכל הקשור ליחסים המשפטיים ולחובות נושאי המשרה כלפי החברה בנוגע לעבירות התכנון והבניה ומרחיב באופן משמעותי את האחריות שהייתה עד היום על פי דיני התאגידים.
המסקנה המתקבלת מהתיקון לחוק היא הכוונה של הרשויות להגברת האכיפה ולהרתעת עברייני הבניה והשימוש מפעולות מניעה מהירות ויעילות וכן מהטלת קנסות כבדים וסנקציות שימנעו התקדמות בניה ושימוש ובעיקר למנוע התנהלות בבתי המשפט לאורך שנים רבות.