בית משפט השלום בירושלים

 

 

ת"א 13787-03-14

הילה אחזקות ו.ב. בע"מ נ' הרכבת במושבה בע"מ

 

תיק חיצוני:

 

בפני

כבוד השופטת מרים קסלסי

 

 

התובעת

 

הילה אחזקות ו.ב. בע"מ

 ע"י ב"כ עוה"ד יהודה עזרא

 

נגד

 

הנתבעת

 

הרכבת במושבה בע"מ

 ע"י ב"כ עוה"ד יוסי רובין

 

 

פסק דין

מבוא

1. בפני תביעה על סך 128,574 ₪, של חברת נקיון ואחזקת מבנים, בגין דמי ניהול והחזר הוצאות החלפת קו חשמל בשדרה הראשית של המתחם, שבבעלות הנתבעת.

המתחם (מכונה בת/1 "פרוייקט") שברח' דרך בית לחם 7 ירושלים כולל שטחים ציבוריים (שמכונים בת/1 "רכוש משותף") ויחידות/מבנים להשכרה.

1. ארבע יחידות מושכרות לשוכרים שזיהויים כדלקמן:

א. מועדון לילה בשם "בר אייזן" שהחזיק בו העד אפרתי ירמיהו עד שנת 2010 ולאחר מכן מכר הזכויות בו, לרבות השם והמוניטין לחב' צבי וקובי ניהול והשקעות בע"מ, לפיכך נותר השם "בר אייזן" עד היום.

ב. "בר מזל/טרמינל", המוחזק על ידי חב' טרמינל או אוחיון חנן (לפי כרטסת הנה"ח של התובעת, נספח 1 לתצהיר דורון מויאל מטעמה)

ג. עמותה בשם "קרן שוסטרמן-ישראל", העדה שרון רובינסון, מנהלת המשרד בתקופה

הרלוונטית, הגיעה להעיד מטעם התובעת.

ד. "הקולוני" – הוזכרה על ידי אפרתי ומורדוך.

יתכן שהיתה יחידה נוספת שהושכרה לחליפות או נותרה ריקה בידי בעליה – הנתבעת, מכל מקום, החובות בגין דמי ניהול והחזר יחסי של עבודות החשמל מיוחסים לשלושת העסקים המנויים לעיל (למעט "הקולוני").

1. בעלי המניות של הנתבעת הם שתי חברות: רמי לוי שיווק ושקמה בע"מ וחב' קרן בכספי בניה והשקעות ואחזקות בע"מ, 50% כל אחת (פרו' עמ' 19 ש' 29). לגבי השימוש במקרקעין וגביית דמי השכירות, העיד מנהל הנתבעת - אבי מורדוך (להלן: "מורדוך") כי הגיע להסכמה עם השותפה – רמי לוי בע"מ מי יגבה שכירות ממי, באופן שחב' רמי לוי לא תחתום על חוזה שכירות ולא תגבה דמי שכירות מעסק שאינו שומר שבת. זו הסיבה מדוע החוזה שכירות של עמותת קרן שוסטרמן נחתם מול רמי לוי שיווק ושקמה בע"מ, באישור חב' הרכבת במושבה בע"מ – הנתבעת. (ת/1, פסקה  ראשונה). מורדוך באמצעות חב' קרן בכספי בע"מ חתם על הסכמי שכירות עם "בר אייזן" ו"קולוני" (פרו' עמ' 20 ש' 6-7). מורדוך ניהל את החברה המשותפת – רכבת במושבה במהלך כל התקופה (שם ש' 9).

2. ייאמר כבר עתה כי החלוקה הפנימית בין בעלי המניות של הנתבעת אינה מעניינה של התובעת, ולכן המסמכים הבודדים שהוצגו – חוזה השכירות עם קרן שוסטרמן ואשר נחתמו עם חב' רמי לוי, בהרשאת הנתבעת, יכולים ללמד על מערכת היחסים של הנתבעת עם שני השוכרים האחרים, שחייבים לכאורה דמי ניהול ואשר החוזים שנחתמו עמם לא הוצגו.

3. אין מחלוקת שהתובעת סיפקה שירותי ניקיון ואחזקה לשוכרים במתחם השייך לנתבעת מחודש אוקטובר 2008 ועד מועד ששנוי במחלוקת (לטענת התובעת עד נובמבר 2013). ולכן, ככל שנתנה שירות, היא זכאית לתשלום. המחלוקת נוגעת לשאלה מי צריך לשלם עבור שירותיה וכמה.

4. בין התובעת לנתבעת או בין התובעת לשוכרי היחידות לא נחתם הסכם בכתב. טענת התובעת בתמצית היא ששירותיה נשכרו על ידי הנתבעת, בחודש אוקטובר 2008, היא ביצעה עבודתה וקיבלה תמורה ישירות מהשוכרים, וכשהיחידות היו ריקות – מידי הנתבעת. החל משנת 2010 ואילך, חלק מהשוכרים התחלפו ולא שילמו דמי ניהול, בנוסף, באוקטובר 2010 ביצעה החלפת קו חשמל בשדרה המרכזית של המתחם ולא קיבלה החזר מלא בגין הוצאה זו.

5. טענות הנתבעת בתמצית הן שאין כל יריבות בינה לבין התובעת ואם מגיע לתובעת דמי ניהול, עליה לגבות זאת מהשוכרים ולא ממנה. בנוסף טענה להעדר כל ראיה לענין גובה דמי הניהול המגיע לתובעת מכל שוכר, ולגבי עבודת חשמל, צנרת ועמודים, שנטען כי בוצעו בשנת 2010 וחלק יחסי של שתי יחידות לא שולם (6,844 ₪ X 2), אין כל ראיה לעצם ביצוע העבודות ולאישורן על ידי הנתבעת.

 

 

הראיות

1. התובעת העידה את מנהלה מויאל דורון וכן שני שוכרים: אפרתי שניהל בזמנו את בר אייזן וגב' רובינסון מטעם "קרן שוסטרמן". עוד הציגה התובעת כרטסת הנה"ח (נספח 1 לתצהירה) ומסמכים הקשורים למחלוקת בינה לבין שוסטרמן, עת זו ביטלה שיק על סך 7,546 ₪ בגין דמי ניהול עבור שלושה חודשים, שנתנה לתובעת. (תצהירה במסגרת התנגדותה להוצל"פ והסכמי שכירות (ת/1 ות/2).

2. מטעם הנתבעת העיד מנהלה אבי מורדוך, לתצהירו לא צורפה כל ראיה לסתור דברי מנהל התובעת ומסמכיה, מהטעם שמסר בא כוחה והוא שנטל הראיה והשכנוע על התובעת וזה לא הורם על ידה. יחד עם זאת, מורדוך העיד ארוכות בנוגע להתנהלותו מול השוכרים, בכל הנוגע לתשלום דמי ניהול לחברה חיצונית כדוגמת התובעת, או לתשלום נוסף לחברה שלו, אם היא נשאה בתשלום לפועל או לקבלן.

 

דיון והכרעה

האם נכרת חוזה לשירותי ניהול ועם מי

1. מויאל טוען כי החוזה נכרת בע"פ עם הנתבעת, מורדוך הביא אותו למתחם והציג אותו בפני השוכרים בפגישה שהתקיימה בחודש אוקטובר 2008. על הפגישה העיד לא רק התובע, אלא גם אפרתי. באותה עת קרן שוסטרמן לא היתה שוכרת, אלא החל מ2010. אקדים ואומר כי לדברי אפרתי וגב' רובינסון נתתי משקל רב, באשר אין הם בעלי ענין בתובענה, בניגוד למנהלי שתי החברות, הגב' רובינסון אף הוזמנה בעל כורחה באשר סירבה למסור תצהיר עדות ראשית. חוסר שביעות רצונם של שוכרים אלו מהשירות שקיבלו מהתובעת, על אף ששילמו לה, הוסיף נופך של אמינות לדבריהם ואני האמנתי לדבריהם.

עדות אפרתי

1. אפרתי הצהיר כי בהתאם להסכם השכירות שנערך עמו התחייב כמו יתר השוכרים במתחם לשלם דמי ניהול בנוסף לדמי השכירות. (ס' 3 לתצהירו). בסעיף 4 לתצהירו ובעדותו בפני אישר כי נערכה פגישה באוקטובר 2008 בנוכחות מורדוך, מויאל וחלק משוכרי היחידות במתחם. באותה פגישה הציג מורדוך את מויאל כמי שיספק שירותי ניהול. אפרתי הבהיר בעדותו כי תשלום דמי הניהול נכפה עליו, "אבי הביא את הילה אחזקות. אני לא רציתי אותם, אבל הוא החליט גם את הנקיון של הילה לא אהבתי אבל הוחלט בשבילי. (פרו' עמ' 17 ש' 18-21). עוד סיפר העד כי התמקח בנוגע לדמי הניהול היחסיים שעליו לשלם, ביחס לשוכרים אחרים וכי גם שיעור דמי הניהול הוכתב על ידי מורדוך. "אם תהיה פעם שוכר של אבי תבין מי זה אבי מורדוך, אבי הוא הכל...הוא מחליט" (עמ' 17 ש' 14-177).

2. דמי הניהול היו בסביבות 2,700 ₪ (פרו' עמ' 16 ש' 22) והם שולמו ישירות לתובעת. קודם לכן, כשהנתבעת טיפלה בתחזוקה שילם לנתבעת דמי ניהול + 15% עמלה (שם ש' 31-32).

 

עדות הגב' רובינסון

1. גם הגב' רובינסון העידה בדומה לאפרתי, בכל הנוגע לחובה לשלם דמי ניהול, למי שהבעלים החליט. במקרה שלה נחתם הסכם השכירות מול השותפה השניה של הנתבעת – חב' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ. עוד העידה על השירות המחפיר שקיבלה מהתובעת ועל כך שהותר לה על ידי נציגת הבעלים לבטל השיק האחרון של דמי הניהול, על סך 7,546 ₪ (בגין 3 חודשי דמי ניהול בשנת 2013). בעקבות תיק ההוצל"פ שנפתח נגד הקרן, שולמו בפשרה 4,000 ₪.

2. חוזה השכירות נחתם מול רמי לוי שיווק השקמה בע"מ, בהרשאת הנתבעת. לצורך הדיון, אני יוצאת מנקודת הנחה כאילו הוכח שחוזה דומה נחתם גם עם שני השוכרים הנוספים. הדבר עולה בקנה אחד גם עם עדותו של אפרתי כמפורט לעיל, וגם עם זו של מנהל הנתבעת שהעיד: "אני לא מאלץ אותם לשלם דמי ניהול. אבל בחוזים שלי אני לוקח אופציה, שאם אני מחליט לקחת חב' ניהול הם ישלמו, ואני סוגר את זה בהסכם" (עמ' 19 ש' 3-4). "אם אני מחליט לקחת דמי ניהול, המסגרת שלי מאוד דרקונית כשאני אחראי על דמי ניהול". (שם ש' 20).  האופציה להחליט על זהות חב' הניהול והחובה לשלם דמי ניהול מצויה גם בחוזה שנחתם מול בעלת 50% ממניות הנתבעת – רמי לוי שיווק בע"מ. הטענה של מורדוך כי רמי לוי יכול לעשות מה שהוא רוצה בחוזים שלו, לא סבירה ולא אמינה, לפחות בענין שטחי הציבור והרכוש המשותף, והרי לא יתכן שרמי לוי ישכור חברת ניהול אחת ומורדוך חברה אחרת, במיוחד שמורדוך היה המנהל בפועל של הנתבעת ובעת שנחתם ההסכם עם "קרן שוסטרמן", התובעת כבר תחזקה את המקום מזה שנתיים.

3. הוראות חוזה השכירות עם קרן שוסטרמן, בכל הנוגע ל"שטחי ציבור ורכוש משותף" ונושא דמי הניהול , יובאו להלן ככתבם וכלשונם:

לענין אחזקת המושכר ותיקונים -..."(ס' 26 א')

לענין דמי הניהול וחב' הניהול

"מובהר ומוסכם בזה כי כל עוד לא נחתם הסכם הניהול בין הצדדים, יחייבו הוראות הסכם זה את הצדדים" (ס' 27 א'), "השרותים ינתנו על ידי המשכיר ו/או מי מטעמו ו/או צד ג' עמו יתקשר המשכיר לשם מתן השרותים כאמור. המשכיר רשאי לפי שיקול דעתו הבלעדי והמוחלט וללא צורך בקבלת הסכמת השוכר ו/או הסכמת מי מן השוכרים האחרים, לייסד חברה ו/או להתקשר עם חברה אחרת ו/או גוף אחר אשר י/תקבל על עצמו/ה לנהל ולספק את השרותים הנזכרים לעיל כולם או חלקם (לעיל ולהלן: "חברת הניהול"). המשכיר יהיה רשאי, על פי החלטתו מפעם לפעם, ליתן את שירותי הניהול ו/או כל חלק מהם בעצמו ובמקרה זה יחשב הוא כחברת הניהול. המשכיר יהיה רשאי מפעם לפעם להחליף את חברת הניהול ולמנות אחרת במקומה הכל לפי שיקול דעתו ובהודעה בכתב לשוכר..." (ס' 28 ב' להסכם).

"השוכר מתחייב לשלם למשכיר ו/או לחברת ניהול עליה יורה המשכיר, דמי ניהול חודשיים שיחושבו על פי חלקו היחסי של השוכר בהוצאות שיוצאו לצורך החזקה, ניהול וביצוע השרותים, בשיטתCOST + 15% לפי יחס שטח המושכר לסך כל השטחים המושכרים...ובכל מקרה סך של 2,150 ש"ח + מע"מ, צמוד למדד המחירים לצרכן...דין כל סכום שהשוכר יהא חייב בו לפי סעיף זה, כדין דמי שכירות לכל דבר ועניין. המשכיר מתחייב לדאוג באמצעות חברת הניהול לנקיונם ולתחזקותם השוטפת של השטחים הציבוריים." (ס' 28 ד').

 

1. הנה כי כן עולה מחוזה השכירות ההתחייבויות הבאות: המשכיר מתחייב לדאוג בעצמו או באמצעות חב' הניהול לנקיונם ותחזוקתם השוטפת של השטחים הציבוריים, השוכר מתחייב לשלם דמי ניהול בגין שירותים אלו. כל הוצאה הנוגעת לפגם או נזק בתשתית משולמת על ידי המשכיר. אין בחוזה כל התחייבות לכך שהמשכיר ישא בעלות שירותי חב' הניהול.

הוראות אלו אינן שונות מהנהוג בחוזי שכירות אחרים, גם מקום שאין חב' ניהול: תחזוקה שוטפת על השוכר, ליקויים מבניים – על המשכיר, תשלום וועד בית – השוכר, הוצאות חד פעמיות המיועדות להשבחת הבנין, הדירה, או תיקוני צנרת וליקויים שאינם נובעים מבלאי שוטף – על המשכיר. מורדוך הודה כי שילם 8,600 ₪ בשל תיקון של עמוד חשמל שמשאית גרמה לו נזק. (פרו' עמ' 24 ש' 3-4).

1. מהראיות שהוצגו בפני אני מגיעה למסקנה כי שירותי הניהול של התובעת הוזמנו על ידי הנתבעת, אשר כפתה אותם על השוכרים, מכוח הוראות חוזי השכירות שחתמה עמם, המאפשרים לה לעשות כן. בחוזה נכתב שאי תשלום דמי ניהול כמוהו כאי תשלום דמי שכירות, קרי; הפרת חוזה, ולכן נאלצו השוכרים לשלם למי שהורה מורדוך. היו תקופות שהנתבעת דאגה לתחזוקה, ואז גבתה הכספים לעצמה, בנוסף לדמי השכירות, ואף הוסיפה על כך 15% עמלה.

בהעדר חוזה בכתב בין התובעת לנתבעת, או בין התובעת לשוכרים, יש להשלים תוכנו, באמצעות אומד דעתם של הצדדים, דרך העדים והראיות שהוצגו.

חוזה לטובת צד ג'

1. נראה כי הדרך המשפטית הנכונה לראות את מערכת היחסים המשולשת בין משכיר, שוכר וחב' ניהול, בהעדר חוזה נפרד בין חב' הניהול לבעלים או חב' הניהול לשוכר, היא חוזה לטובת צד שלישי. בחוזה השכירות שבין הנתבעת לשוכריה ואשר נכללים בו הוראות הנוגעות לדמי הניהול שעל השוכר לשלם, חברת הניהול היא המוטב, שעל אף שאינה צד לחוזה השכירות, היא יכולה, כאמור בפרק ד' לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973, לתבוע את אכיפתו מהצד שהתחייב  לטובתו.

סעיף 34 לקובע כדלקמן: "

לענין חוזה לטובת צד שלישי ראה, פירוש לחוקי החוזים (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, ג' טדסקי עורך, תשל"ז), עמ' 425-429

1. יוצא מכאן שהתובעת יכולה היתה לכאורה לתבוע את שלושת השוכרים בגין דמי הניהול שהתחייבו לשלם ולא שילמו, ובתנאי שהתחייבות כזו מעוגנת בחוזה השכירות שחתמו. חוזה בע"פ מול השוכרים מכוח הפגישה באוקטובר 2008 לא יכול לחול, באשר שוכרים אלו לא החזיקו במושכר באותה עת, אלא לאחר 2010.

2. מעבר לאי עיגון ההסכמות בחוזים בכתב, לתובעת חולשה נוספת הנוגעת לאיכות השירות שסיפקה. לו היתה תובעת את השוכרים היתה צריכה להתמודד עם טענותיהם אודות שירות מחפיר שנתנה, כדברי העדה רובינסון ואשר חוזקו בעדות אפרתי, ושניהם להזכיר הגיעו להעיד מטעם התובעת! מי שתובע ומבקש להוציא מחברו, צריך לעמוד בנטל הראיה להוכיח כי ביצע שירות ראוי עבור התשלום שסוכם עמו.

3. מנהל התובעת הבין את הקונספציה של חוזה לטובת צד שלישי וכך תיאר בשפתו על מה תביעתו: "החב' נתנה שירותי ניהול למתחם, כל שוכר במתחם שהוא שכר במקום חתם חוזה עם רכבת במושבה, בחוזה היה כתוב שהבעלים רשאי להביא חב' ניהול והם חייבים לשלם ואם לא, אף אחד לא היה משלם דמי ניהול כי עסק רוצה לחסוך בהוצאות והיה מוציא עובד שלו לנקות בחוץ. זו הסיבה שבעלי המקומות (הכוונה השוכרים-מ.ק.) שילמו לנו דמי ניהול. היו תקופות בהם חלק מהמקומות לא היו מושכרים, ולכן הבעלים היו צריכים לשאת בהוצאות דמי הניהול, זה מה שסוכם והם התכחשו..." (פרו' עמ' 10 ש' 18-22).

אם זה מה שסוכם – התביעה בגין דמי ניהול נגד הנתבעת צריכה להיות אך ורק לגבי תקופות בהן היחידות לא היו מושכרות, והנה בכתב התביעה מתואר מצב שבו השוכרים הנוכחיים בשלוש היחידות: בר אייזן, בר מזל וקרן שוסטרמן אינם משלמים על אף התראות שנשלחו ואין כל טענה או ראיה לכך שחודשים מסוימים אחת היחידות או שלושתן לא היו מושכרות, נהפוך הוא, "קרן שוסטרמן" החזיקה בנכס ברציפות ומחזיקה בו עד היום, אותו הדבר לגבי בר אייזן, שהועבר מאפרתי לשוכרים הנוכחיים.

אגב, עדות מנהל התובעת שונה לחלוטין מהתיאור בתצהיר לפיו שירותי הניהול ניתנו לנתבעת, היא זו שהתחייבה לשלם והיא זו שהחלה לפגר בתשלומים.

 

טיבו של החוזה בע"פ עם הנתבעת

1. בהעדר חוזה בכתב בין התובעת לנתבעת, עצם הזמנת השירות בע"פ, או מתן היתר בפועל ליתן שירותי ניקיון במקרקעין של הנתבעת, לא די בהם, כדי לחייב את הנתבעת באופן ישיר בדמי הניהול, וגם לא במצב שבו השוכרים לא משלמים – חיוב כזה לא הוכח, לא עלה מעדות מנהל התובעת ואפילו לא הוצג חוזה ניהול שנחתם עם בעל מקרקעין אחר, כדי לשכנעני שהנוהג הוא שבעל המקרקעין מחויב לשלם דמי ניהול לחב' הניהול. לו היתה הנתבעת מספקת בעצמה את שירותי התחזוקה השוטפים ושוכרת קבלן משנה, כי אז ניתן היה לומר שמדובר בחיובים נפרדים, אולם איש לא טען זאת. שני הצדדים והעדים טענו כי דמי הניהול שולמו ישירות מהשוכרים לתובעת. הכרטסת על שם הנתבעת שהיתרה שלה היא 0 לא מלמדת בהכרח על כספים שהעבירה הנתבעת בשם קרן שוסטרמן, אלא על חודשים בהם היחידה טרם הושכרה. קרן שוסטרמן נכנסה למושכר ב 15/4/10 ותשלומים על סך 2,150 ₪ המשקפים דמי ניהול שסוכמו בחוזה השכירות, שולמו עד 1/4/10.

2. משלא הוכח מה תוכנו של החוזה בע"פ בין התובעת לנתבעת, אני רואה במע' היחסים ביניהם, היתר ליתן שירות לשוכרים במקרקעין שבבעלות הנתבעת. משלא תבעה התובעת את השוכרים שקיבלו ממנה שירות, ומשלא הוכח כי דמי הניהול מיוחסים ליחידות ריקות, דין התביעה לתשלום דמי ניהול כנגד הנתבעת, להידחות.

 

תשלום בגין תיקון תשתית

1. התובעת דרשה 6,844 ₪ X 2 - חלקן היחסי של שתי יחידות : "קרן שוסטרמן" ו"בר מזל" – אגב סכום זהה לשתיהן, למרות שדמי הניהול הם ביחס של 1:2 ובכלל, אם מדובר בתיקון של תשתית, כל הסכום כיחידה אחת אמור היה להשתלם על ידי בעל המקרקעין, בלי שום קשר לשוכרים ושטח החזקתם.

2. האם מדובר בעבודת תשתית או תחזוקה שוטפת, מי הזמין את העבודה, כמה היא עלתה – האם התובעת זכאית להחזר הוצאות, או בתוספת עמלה, כיצד חושב הסכום. גם כאן לא הרימה התובעת את נטל הראיה. בכתב התביעה נטען בסעיף 5 כי "בחודש 10/10 נתבקשה התובעת להחליף את קו החשמל בשדרה המרכזית במתחם, בשל ליקויים חוזרים ונשנים". הנתבעת מכחישה בתוקף כי ביקשה מהתובעת ואף טוענת כי לא ידעה כלל על ביצועה ובוודאי שלא אישרה אותה. בכתב התביעה לא נכתב מי ביקש, אולם במכתב ההתראה מיום 22/5/12 (נספח 3 לתצהיר התובעת) נרשם :"טרם סולקו יתרות חוב בגין דמי ניהול, כמו גם בגין החלפת קו חשמל, צנרת ועמודים במתחם שבוצעו לבקשת הדיירים" (הדגשה שלי-מ.ק.). על כך אין לי אלא לומר - אם הדיירים ביקשו – שהדיירים ישלמו, מה לתובעת להלין על הנתבעת שלא יודעה בזמן אמת אודות עבודות תשתית אלו ועלותן.

 

לסיכום

1. התובעת לא עמדה בנטל הראיה להוכיח את תוכנו של החוזה בע"פ שהיה לה עם הנתבעת, המפגש באוקטובר 2008 מהווה לכל היותר מימוש האופציה של הבעלים לחייב את השוכרים בתשלום דמי ניהול לתובעת, מכוח חוזי שכירות שחתם עמם. המפגש לא יכול להקים מחויבות עצמאית של השוכרים, משום שהשוכרים הנוכחיים, לא היו במפגש באוקטובר 2008, ולכן רק אם יוכח שהשוכרים הנוכחיים מחויבים בחוזה שכירות שמשתמעת ממנו כוונה להיטיב עם התובעת, רשאית התובעת לתבוע אותם ישירות. לפחות לגבי קרן שוסטרמן הוכח חד משמעית בדיוק ההפך, כיוון שבתוספת להסכם מחודש מרץ 2013 (ת/2) נכתב במפורש בסעיף 4 ש"השוכר לא יישא בדמי ניהול בגין המושכר".

2. כל שהוכח הוא שהתובעת נתנה שירותי נקיון ואחזקה תקופה מסוימת, היא הצליחה לגבות סכומים מחלק מהשוכרים, ומה שלא הצליחה, לא פעלה לגבייתם והתאימה את השירות שנתנה לסכומים שגבתה. התרשמתי מהעדים אפרתי ורובינסון שהשירות של התובעת היה לא מוצלח בלשון המעטה, השאלה מה קדם למה, שירות גרוע לאי תשלום או ההיפך, אינו מעניינה של תביעה זו.

3. לגבי התשלום בגין החלפת קו חשמל, לא הוכיחה התובעת את עלות העבודה ובעיקר לא הוכיחה כי הנתבעת אישרה או הזמינה תיקון זה.

4. התובעת לא עיגנה כראוי את זכויותיה, לא מול השוכרים ולא מול הנתבעת, היא התנהלה באופן לא מסודר ולא תיעדה פניות ועבודות שביצעה. המסמכים שהציגה לוקים בחסר, כיצד ניתן לצפות שכרטסת הנה"ח של התובעת תהווה ראיה מספקת, מה עוד שאין בדפים אלו כדי לתמוך בסכומי התביעה ומהותה. הנתבעת התריעה בכתב הגנתה כי התביעה לוקה בחסר מהותי ואף על פי כן, כל הראיות שהצליחה לאסוף התובעת הן עדויות של שני שוכרים שלא היו שבעי רצון מפעילותה ואשר אישרו כי החובה לשלם דמי ניהול חלה עליהם כשוכרים ולא על הבעלים.

5. אשר על כן אני דוחה את התביעה ומחייבת התובעת, נוכח התוצאה, בהוצאות משפט בסך 5,000 ₪ בלבד.

 

ניתן היום, א' אדר ב' תשע"ו, 11/03/2016, בהעדר הצדדים.